אז מה זו בעצם 'משרת אם'?

אז מה זו בעצם 'משרת אם'? ומה השכר עבורה?

אפלייה (ממש לא) מתקנת...

 "בואי נהיה כנים", אמר לי רוני, הבעלים והמנכ"ל של חברת היי טק קטנה בתחום האינטרנט ברמת החיל, "אין כזה דבר מזכיר מחלקה או מנהל משרד בשוק העיסקי. החוק מחייב את כולנו להתנסח בלשון שפונה לנשים וגברים כאחד, אבל אין כזה דבר". ואני נאלצתי להודות שהוא צודק. בכל שנותי בתחום ההשמה של תפקידי אדמיניסטרטיביים, עם אלפים רבים של מועמדות לתפקידי האדמיניסטרציה השונים בכל הרמות (החל ממזכירת קבלה ועד מנהלת לשכת יו"ר או מנהלת אדמיניסטרטיבית), את מספר הפניות מגברים ניתן לספור על כף יד אחת... על כן (ועימכם הסליחה), יהיה הבלוג הזה כתוב בלשון נקבה.

 מדוע "משרת אם" ?

בשנים האחרונות עלתה באופן משמעותי המודעות לפער הבלתי הוגן בין שכרם של גברים לנשים שמבצעים את אותם התפקידים. על קיומו אין ויכוח. המשמעות בשטח היא, שכאשר מדובר בבני זוג שחולקים משק בית משותף, באופן סטטיסטי ישנה סבירות לכך ששכרו של הגבר יהיה גבוה יותר.
כך, כשעומדת בפני בני זוג ההחלטה מי יהיה זה שיהיה זמין יותר לאסוף את הילדים עם תום השעות בהן הם נמצאים במסגרת – שיקולים כלכליים מכתיבים בחירה בבן הזוג שמשתכר פחות – האישה.

מצב זה אינו מאפשר בחירה אמיתית, מעגן ומנציח את מעמדן הנחות של הנשים בשוק העבודה,
ועד שיחקקו חוקים אשר ישפרו את מעמדן של הנשים, זו המציאות המתסכלת.
מכאן, נקראת המשרה הזו, שהיא מעט פחות ממלאה, ומאפשרת יציאה מעט מוקדמת יותר - משרת אם.
אגב, השוק, בהעדר רגישות מוחלטת לנושא, קורא באותו השם - 'משרת אם', באופן חסר אבחנה, למשרה של 125 שעות (9-15), וגם למשרה של 186 שעות חודשיות שמאפשרת יציאה מוקדם יותר פעמיים בשבוע ודורשת השלמה בימים האחרים, וגם למשרה של 168 שעות (8-16).

זה מה שחיפשה יעל, כששלחה את קורות חייה למשרת מנהלת קרן השקעות ברעננה. שעות העבודה (8-16) תאמו את צרכיה, כיון שאת בנה בן החצי שנה היא צריכה לאסוף מהפעוטון עד השעה 16:30.
יעל היא בת 31, אינטיליגנטית, בעלת תואר ראשון במנהל עסקים, דוברת אנגלית ברמה גבוהה, ועד שיצאה לחל"ד עבדה במשך 4 וחצי שנים כמנהלת אדמינ' בחברת ייעוץ כלכלי. שעות העבודה שלה היו 9-18 וכללו לא מעט פעמים שבהם נדרשה יעל להישאר בכדי לטפל בעניינים דחופים שעלו. היה ברור שאת התפקיד הזה לא ניתן לבצע כראוי ללא נוכחות במשרד ולכן עזבה יעל בהסכמה הדדית את עבודתה לאחר חופשת הלידה.

בסך הכל הפחתתי שעת עבודה אחת –
אז מדוע השכר שלי יורד ב- 30% ??

הצעתי ליעל משרה שמאוד מצאה חן בעיניה, כמנהלת משרד בקרן השקעות ששעות העבודה שהוגדרו בה היו  8-16.
הבעייה היתה עם השכר – הם היציעו 9000 ₪ ברוטו ויעל ציפתה למצוא משרה בשכר של 11,500 ש"ח
מאחורי המספר של יעל עמד רציונאל מתמטי פשוט:
13,000 (עבור משרה מלאה)
לחלק ל- 9 שעות עבודה במשרה מלאה
ולהכפיל ב-8 עבור יום עבודה של 8 שעות = 11,500 ₪

אלא שהחישוב המתמטי הזה הוא סובייקטיבי ולא לוקח בחשבון 2 פרמטרים בעלי משמעות ומשקל בשוק העבודה:
השעות הנוספות - השכר הגלובלי של יעל במשרה המלאה שיקלל בתוכו באופן גורף גם שעות נוספות שנדרשו ממנה, כך שבפועל היה השכר הזה בעצם עבור יותר מ- 9 שעות עבודה.
הזמינות – השכר הגלובלי מגלם בתוכו גם את העובדה שבכל עת שעלה הצורך, שקרתה תקלה, שהתעוררה איזו דחיפות – יעל היתה זמינה לבוא מוקדם יותר או להשאר במשרד ולתת מענה.
כך יוצא, שכשמעסיק בונה פרופיל ל'משרת אם', הוא מניח שאחרי השעה שנקבעה לסיום העבודה, לא תהיינה שעות נוספות גלובליות ולעובדת לא תהיה זמינות להישאר ללא תיאום מראש, תנאים שיש להם השפעה משמעותית על השכר.

ואחרי כל השנים האלה בתפקיד...

בקושי דומה נתקלה תמר שהיגיעה אלי לאחר שהחברה עבורה עבדה ב-8 השנים האחרונות עברה מן השפלה בקרבת מקום מגוריה, לאזור השרון. תמר, בת 37, אם ל-3 (בני 6, 4 ושנה וחצי) חיפשה משרה באותן השעות אותן עבדה: 08:30-15:30 בשכר דומה לזה שקבלה – 10,000 ₪ ברוטו + הפרשות סוציאליות מלאות וקרן השתלמות.
כשהחלה תמר את עבודתה בחברה לפני שהיתה אם, עבדה משרה מלאה, ועם השנים אמנם לא עלה שכרה באופן משמעותי, אך לאחר כל לידה איפשר לה מנכ"ל החברה לצמצם מעט את שעות העבודה, לאור תרומתה לחברה, ללא פגיעה בשכרה.
גם כאן, נדרשה יכולת לראות את נושא השכר מנקודת המבט של השוק.
תמר השתכנעה להוריד את רף ציפיות השכר שלה, רק אחרי שלמדה שהעובדת שגוייסה במקומה, מקבלת עבור 8 שעות עבודה, שכר נמוך מזה שהיא השתכרה עבור 7 שעות ....

טלי שילון
יובהר כי הכתוב בבלוג זה משקף את דעתה של הכותבת בלבד ולא נועד לשמש תחליף לייעוץ מכל סוג שהוא. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.